הישורת האחרונה בקרב על ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים

 

מאת: גבי נקבלי

פורסם במגזין "עדיף" גיליון 953  מיום  27/9/2017

הגידול בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה מציבים אתגרים חברתיים, כלכליים ופיננסיים רבים. מבוגרים רבים נפלטים מביטוחים קבוצתיים אל הלא נודע. על הרגולטור והמדינה להיערך למציאת פתרונות שירותיים וביטוחיים נאותים לאוכלוסיה המזדקנת    "זו אותה המנגינה... שוב חלפה עוד שנה, עוד שנה, עוד שנה ותמיד זו אותה מנגינה ישנה...", שרים הפרברים ונדמה שזו התחושה שאופפת את כולנו עם התקרב מועד סיומן הצפוי של ההארכות הכמעט קבועות שניתנות מידי שנה בשנה בתקופות הביטוח של ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים. לחצים פוליטיים הכריעו בשנים האחרונות את המערכה והביאו לכך שהפיקוח על הביטוח נאלץ לאשר, בניגוד לעמדתו המקצועית והצודקת, את המשך קיומם של ביטוחים אלה במתכונתם הקיימת. הארכות אלה הקלו מעט את הלחץ לטווח הקצר, אולם העמיקו, למעשה, את המשבר וכפי שהתרעתי פעמים רבות בעבר, החמירו את מצבם של מבוטחים רבים שנותרו בביטוחים הקבוצתיים והיוו עבורם חרב פיפיות. מבוטחים אלה לא רק שהפכו להיות מבוגרים יותר (באופן טבעי) - דבר המשליך על הפרמיות שהם יידרשו לשלם בעת מעבר לביטוחים פרטיים - אלא שהם צפויים להצטרף, במקרים רבים, לביטוחים שהתייקרו במהלך השנים שחלפו ושתנאיהם נחותים לעומת אלה שאותם היו יכולים לרכוש עד לפני תקופה לא ארוכה.   כעת אנו שוב עדים לקולות העולים מצד הארגונים ומייצגיהם. איומי השבתה, שלטי חוצות, כותרות ודרישה להארכה נוספת. אלא שנדמה שהפעם התמונה מעט שונה וביטוחים אלה יגיעו לסיומם הסופי בסוף השנה. אחד הגורמים לכך היא התערבותו של מבקר המדינה במשבר וקריאתו לשר האוצר וליו"ר ההסתדרות שלא לאפשר הארכה נוספת של ביטוחים קצרי טווח. זו מעניקה רוח גבית משמעותית לעמדתה של רשות שוק ההון. גם העובדה שהממונה כבר עומדת בראש רשות עצמאית שאינה כפופה עוד למשרד האוצר ומשכך אמורה להיות נתונה פחות ללחצים שמה קץ, ככל הנראה, לאשליה הניתנת בכל שנה למבוטחים ולראשי הארגונים.   אין ולא היה מקום לביטוח סיעוד קבוצתי קצר טווח, בוודאי שלא בעבור אוכלוסיות מבוגרות. אולם, אף שההחלטה על הפסקת קיומם היתה נכונה, אופן ההתנהלות וההתמודדות עם המצב הביאו למשבר מתמשך ועמוק, שהלך והחריף עוד יותר.   בעבור מרבית המבוטחים, האפשרות לעבור ברצף לביטוח סיעוד פרטי היא פתרון טוב וראוי. ביטוח סיעוד פרטי המעניק ודאות לכל חיי המבוטח וצובר זכויות הוא הפתרון הנכון ביותר ומהווה הגנה נדרשת והכרחית בעבור כל אדם בישראל.   עם זאת, דווקא המבוגרים שבמבוטחי הקולקטיבים, אלה הנמצאים בבעיה המיידית והגדולה ביותר ושאינם יכולים להצטרף לביטוחים פרטיים בשל עלותם הגבוהה, מוצאים עצמם כעת שוב מול שוקת שבורה.   הרשות פועלת, מגלה פתיחות ומציעה פתרונות, אולם אלה חלקיים ומוגבלים ואין בהם בכדי לתת מענה מספק לבעיה הכאובה, בעיקר בהתייחס לאוכלוסיית המבוטחים המבוגרים.   השימוש בביטוחי הסיעוד הקבוצתיים לחברי קופות החולים כבסיס לפתרון והאפשרות שניתנה לבני 60 ומעלה - הם צעד חשוב ובכיוון הנכון.   גם במודל שפורסם לפני חודשים ספורים, המאפשר את המשך קיומם של ביטוחים קבוצתיים בתנאים הדומים לאלה של ביטוחי הפרט, יש הגיון ויתרונות רבים. אולם, סיכויי היתכנותו אינם גבוהים עבור רבים ואין בו כל מענה לבני 70 ומעלה.   כפי שסברתי וכתבתי מלכתחילה, איננו רואים את חברות הביטוח ממהרות לאמץ את המודל, וגם אם חלקן תעשינה זאת, הרי שמדובר יהיה במספר מצומצם של ארגונים שייבחרו בקפידה ובמחירים שצפויים להיות דומים הרבה יותר למחירי הביטוחים הפרטיים ולא לאלה שאליהם הורגלו המבוטחים והארגונים במשך שנים.   במהלך השנים הוצעו פתרונות בעבור בעייתם של מאות אלפי המבוטחים המבוגרים שנפלטו או צפויים להיפלט בקרוב. אולם אלה מחייבים לקיחת אחריות והקצאת תקציב ומשאבים מצד המדינה, חברות הביטוח והגורמים הנוספים המעורבים במשבר. ישנן אפשרויות שונות כדוגמת סבסוד ביטוח סיעוד, מתן אפשרות לרכישת רובד נוסף בביטוחים לחברי קופות החולים, הקמת קרנות סיוע והבטחת איזון אקטוארי ועוד. מדובר לא רק באחריות מתוך תרומתן רבת השנים למשבר וההתעלמות המתמשכת מתמרורי האזהרה, אלא באחריות מוסרית וחברתית של המדינה כלפי קשישיה והחלשים שבאזרחיה, העלולים למצוא עצמם בלי אפשרות להמשיך ולהבטיח לעצמם הגנה סיעודית הכרחית, וזאת דווקא בשלב שבו הם זקוקים לה יותר מאי פעם.   דרוש פתרון לאומי רחב על ראשי הארגונים להבין כי הגיעה העת להפסיק לשבת על הגדר ולפעול מתוך הסתכלות צרה וקצרת טווח, אלא להתנהל ליצירת פתרונות וחלופות מתוך ראיית טובת החברים והבנת התמונה לטווח הארוך.   אולם הבעיה הסיעודית חורגת בהרבה מקבוצת נפלטי ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים ודורשת פתרון לאומי רחב ומעמיק. הגידול בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסיה מהווים שינוי דמוגרפי משמעותי שאוכלוסית המדינה צפויה לעבור בשנים ובעשורים הקרובים ואשר יש לה השלכות חברתיות, כלכליות ולאומיות מרחיקות לכת. דווקא מתוך המשבר הנוכחי, ייתכן שקיימת הזדמנות לעשות את הצעדים ההכרחיים, להיערך ולייצר מציאות שוויונית, נכונה והוגנת יותר, המתאימה לצרכים ולרוח הזמן.   נדרש לבנות תכנית לאומית וליישם רפורמה מקיפה בתחום שירותי הסיעוד שתכלול, בין השאר, את הכנסת שירותי הסיעוד לסל הבריאות, הקמת רשות ממלכתית לסיעוד שתאחד את הטיפול בחולים הסיעודיים ואת ההגדרות בין הגורמים השונים.   על המדינה לעודד רכישת ביטוח סיעוד פרטי במגוון דרכים ובהן, לדוגמה, הכרה בו כהוצאה לצרכי מס, יעול ופישוט ההגדרות ותהליכי השירות והתביעה, הקמת גוף מקצועי לבירור תביעות במקרי מחלוקת ועוד...   עד שכל אלה יקרו, על סוכני הביטוח לוודא שכל אחד מלקוחותיהם בכל גיל, מצויד בביטוח סיעוד פרטי שיבטיח לו הגנה הכרחית לעתיד.        *הכותב הינו מומחה בביטוחי סיעוד ובריאות, מנכ"ל "אופק זהב"- מרכז ידע, יעוץ ושירותים לבריאות והגנה סיעודית     חזרה לראש העמוד