מעבר לדיבורים והבטחות על רפורמות,
מערכת הבריאות הציבורית סובלת משחיקה
מתמדת | חיזוק הביטחון הבריאותי של
אזרחי ישראל יכול להתבצע רק על ידי
השקעה אמיתית ולא על ידי החלשת המערכת
הפרטית
ההבטחות שמפזר משרד הבריאות, בראשות השר
יעקב ליצמן, מייצרות תחושה שדברים נפלאים
קורים במערכת הבריאות בישראל ושזו מצויה
בעיצומה של תקופת שגשוג, צמיחה ושיפור.
דיבורים והבטחות על רפורמות ועל מאות
מיליוני שקלים לקיצור תורים לניתוחים,
מכשירי
MRI
נוספים, המתנה קצרצרה לבדיקות מתקדמות
וכמובן הכנסת שירותי הסיעוד לסל הבריאות
- הם רק חלק קטן מהרשימה.
אלא שהמציאות מורכבת ושונה מאוד. מעבר
ליחסי הציבור המוצלחים של השר והכותרות
בתקשורת, שירותי הבריאות נמצאים בשחיקה
מתמדת ובירידה עקבית באיכותם, ובעיקר
בזמינותם ובנגישותם. שיעור ההוצאה הלאומית
לבריאות מהתמ"ג בישראל הינו מהנמוכים
ביותר במדינות ה-
OECD.
ההוצאה הפרטית לבריאות עולה במשך השנים;
והמערכת הציבורית, שאינה מצליחה לעמוד
בביקושים ובקצב ההתפתחות של הטכנולוגיות
הרפואיות, נמצאת על סף קריסה.
קבלת שירותי בריאות בסיסיים באיכות
סבירה, בתוך זמן ובמרחק סבירים, כפי שנקבע
בחוק בריאות ממלכתי, הופכת למשימה מורכבת.
חולים רבים אינם מקבלים את השירות
והטיפולים הנדרשים בכדי לשמור על איכות
חייהם, להאריך ולעתים אף להציל אותם
ונאלצים להסתפק בשירות בינוני, המוגדר
פעמים רבות, משיקולי תקציב.
סיפורים מסמרי שיער על חולים הנאלצים
לבלות שעות בדרכים בכדי לקבל טיפול או
כאלה שנדרשים לחכות חודשים ארוכים לניתוח,
להילחם על זכותם לקבל טיפול, בדיקה או
תרופה יקרה ואפילו על אלה הנאלצים לוותר
על בדיקה או טיפול בשל עלותם או ההשתתפות
העצמית הגבוהה - לא יכולים להותיר אותנו
אדישים. גם מדוח מבקר המדינה, שהתפרסם אך
לפני שבועות ספורים, עולה תמונה מדאיגה
לגבי מצבה של מערכת הבריאות הציבורית.
קופות החולים משקיעות מאמצים גדולים בגיוס
חברים חדשים ובשיווק רבדי שב"ן חדשים
המבטיחים כיסויים רחבים, אם כי לא תמיד
הכרחיים. רבדים אלה מהווים שירותי בריאות
פרטיים, לכל דבר ועניין, הממומנים מכיסי
האזרחים. עם השנים הפכו למעשה השב"נים,
בהם מחזיקים כ- 84% מאזרחי המדינה,
לסטנדרט השירות הבסיסי ולמעשה לסל הבריאות
הבסיסי.
רוב הציבור חושש כי לא יוכל להרשות לעצמו
את הטיפול הרפואי שלו הוא נזקק
מחקר שערך לאחרונה מכון ברוקדייל מגלה כי
אמנם הציבור חש שביעות רצון כללית גבוהה
משירותי הקופות וממערכת הבריאות, אולם
איכותה של מערכת בריאות נמדדת במצבים קשים
יותר ולא רק בביקור אצל רופא משפחה או
טיפול פשוט ורמת
הביטחון
בקבלת
סיוע
מהמערכת הציבורית בעת
מחלה
קשה עדיין
נמוכה. רק 44% בטוחים
או
בטוחים
מאוד
שיקבלו את הטיפול
הטוב
והמועיל
ביותר
בעת
מחלה
קשה
ו-69% הביעו חוסר ביטחון באשר ליכולתם
הכלכלית
להרשות
לעצמם את הטיפול לו יזדקקו.
כל אלה ועוד מובילים את הציבור להצטייד
בפתרונות ביטוחיים פרטיים
.
מדיניות הייבוש התקציבי המתמשך בה נוקט
משרד האוצר במשך שנים, כלפי מערכת
הבריאות הציבורית, חייבת להשתנות. הגיעה
העת לפעולות לא פשוטות אך הכרחיות. המדינה
חייבת להתאים את מדיניות הבריאות למציאות
המתפתחת ולערכי היסוד על פיהם נחקק חוק
הבריאות הממלכתי. בין היתר מדובר בערכים
של שוויון, צמצום פערים, אחריות ומוסר.
על המדינה להשקיע את מאות המיליונים
הנדרשים מדי שנה בכדי לחזק את התשתיות
ולהוציא את ישראל מתחתית מדינות ה-OECD
מבחינת השקעה ציבורית בבריאות, שיעור
מיטות אשפוז ורופאים לנפש.
יש לבנות תכנית רב שנתית הלוקחת בחשבון את
הגידול בהיקף האוכלוסייה והזדקנותה ואת
השיפורים המהירים החלים בעולם הרפואי.
ביטול השב"נים כצעד נדרש להבראת המערכת
הציבורית
נדרש לקבל החלטות אמיצות, שאחת הראשונות
שבהן היא ביטול השב"נים והגדרת סל
השירותים הניתנים כיום באמצעותם כסל
שירותי הבריאות הבסיסי הניתן במסגרת החוק.
זאת תוך שינוי נוסחת תקצוב הקופות, תמרוצן
עבור הקמת שירותים רפואיים בפריפריה,
הרחבת זמינות, הכנסת שירותי הסיעוד לסל
ועוד.
חלק מהתקציב יגיע מהסטת הכסף שייחסך
לאזרחים מביטול השב"נים לתשלום עבור מס
הבריאות. באופן זה לא
יידרש, למעשה, הציבור להגדיל משמעותית את
הסכומים אותם הוא משלם כיום.
כך תחזור המערכת להציע רפואה ציבורית
מקיפה, מתקדמת ואיכותית יותר שתוכל להשתקם
ולהתפתח, ולצידה מערכת בריאות פרטית
אמיתית ונפרדת עבור אלה שיחפצו בכך.
חיזוק המערכת
הציבורית הינו הכרח, אולם הוא לא יכול
להתבצע רק על ידי החלשת המערכת הפרטית,
אלא באמצעות פעולות אמיתיות והשקעה במערכת
הציבורית עצמה.
עד שכל אלה יקרו,
כדאי שכל אדם בישראל ידאג לעצמו ולבני
משפחתו לביטוחים פרטיים, ולו רק כי אין
ברירה אחרת. מדינת ישראל מוכיחה לנו במשך
שנים שאם חפצי חיים אנחנו, אל לנו לסמוך
רק על השירותים שהיא מספקת.
*הכותב
הינו מומחה בביטוחי סיעוד ובריאות, מנכ"ל
אופק ניהול גילאות אישי,
משמש כיועץ לשכת סוכני ביטוח לביטוחי
סיעוד ובעבר סמנכ"ל כלל בריאות
חזרה
לראש העמוד
