
הנגיעה
לביטוחים הקבוצתיים היא רק קצה הקרחון
בכל הקשור למצב העגום של ההגנה
הסיעודית בישראל.
על מנת להגיש סיוע אמיתי דרושה רפורמה
מקיפה ביותר.
שר האוצר משה כחלון, אישר בשבוע שעבר
כי ניתן יהיה להאריך את הביטוחים
הקבוצתיים עד לסוף 2016.
ראשית, לולא התערבותו של יו"ר
ההסתדרות, אבי ניסנקורן, שידע לממש את
העוצמה הפוליטית והכלכלית שבידיו, דבר
לא היה מתרחש וראוי לברכו על כך.
החלטת שר האוצר טומנת בחובה כבר כעת
שיפור במתווה של המפקחת, דורית סלינגר,
בכך שנפלטי הביטוחים הקבוצתיים
המבוגרים יוכלו להצטרף לקופות החולים
ללא תקופת המתנה מיוחדת ובפרמיה זהה
לזו של מבוטחים קיימים, כאשר האוצר
נוטל על עצמו את האחריות וההשלכות
הכספיות הנובעות מהחלטה זו.
עם זאת, ההחלטה לא שינתה במאומה את
המצב הנוכחי. אמנם ניתן יהיה להאריך
בשנה נוספת את תוקף הביטוח. הדבר
מותנה בהסכמתן של חברות הביטוח,
השומרות בשלב זה על שתיקה, שלא תערמנה
קשיים כדי שלא לקומם נגדן עוד יותר את
דעת הציבור ומקבלי ההחלטות.
חשוב להזכיר שמדובר בפתרון ביניים
שאינו נותן מענה לרוב רובם של נפלטי
הביטוחים הקבוצתיים, אשר כבר מבוטחים
בביטוחים של קופות החולים, וכי הדרך
לפתרון אמיתי עדיין ארוכה.
לכאורה אחיזת עיניים, אך למעשה נפתח
פתח משמעותי לפתרון ולו חלקי לבעיית
ההגנה הסיעודית בישראל.
על פי דיווחים חלקיים, אנו תקווה כי
הכיוון שייבחר יהיה כפי שהוצע בעבר על
ידינו שעיקריו:
א. הכנסת הביטוח הסיעודי לסל
הבריאות הממלכתי (מתווה ליצמן).
ב. שימוש בביטוח הסיעודי לחברי
קופות החולים כרובד ראשוני ומתן
האפשרות לנפלטי הפוליסות הקבוצתיות
לעבור אליהן (כפי שמוצע היום ע"י
הפיקוח).
ג. מתן אפשרות לנפלטי הביטוחים
הקבוצתיים לרכוש רובד נוסף בקופות
החולים למי שיש לו ביטוח בקופה.
ד. העמדת קרן ביטחון של המדינה
לקופות החולים במקרה של הפסדים
הנובעים מהקבוצה הנ"ל (שר האוצר כבר
הודיע על הקמת קרן כזו).
ה. פירוק הדרגתי וארוך של ביטוחים
קבוצתיים של קבוצות צעירות, תוך
ביצוע התאמות במודל הקיים ומעברם
לפוליסות פרט תוך מימוש זכות
ההמשכיות.
ו. יצירת פתרון ייעודי לבני 75
ומעלה – מדובר בקבוצה של כמה
עשרות אלפי מבוטחים בלבד, כך שנדרשים
תקציבים מועטים ולתקופה של שנים
ספורות. ניתן ליישם את הפתרון באמצעות
ביטוח קבוצתי ייעודי בערבות המדינה
וחברות הביטוח;
הקמת קרן משותפת בכספי חברות הביטוח
והמדינה לתשלום גמלא בקרות מקרי סיעוד
או באמצעות סיוע במימון ההפרש שבין
הפרמיה ששילמו ביטוח הקבוצתי לבין זה
שיידרשו לשלם בביטוח הפרטי.
ז. העמדת פוליסות סיעוד "רזות"
של שולחנן של חברות הביטוח בהן הפרמיה
תהיה נמוכה יחסית.
לא לשפוך את המים עם התינוק.
שר הבריאות, יעקב ליצמן, שם מקל
בגלגלים כאשר הכריז שאינו תומך
ברפורמה שגיבשה המפקחת לגבי ביטוחי
הקופות. אכן קיימות בעיות רבות במודל
הקיים של הסיעוד הקבוצתיים, בוודאי
עבור קבוצות מבוגרות וסגורות. עם זאת,
צריך להיזהר ממצב בו "שופכים את המים
עם התינוק", כפי שנעשה בעבר.
לאחרונה, שמענו על יוזמות של חברי
כנסת לחדש את הביטוחים הקבוצתיים
שבוטלו בשנים האחרונות – שגיאה שרק
תחמיר את המצב. היה ויתקבל חוק כזה
(בספק אם אפשרי), הוא עלול להביא
לביטול המוני של ביטוחי פרט שכבר
נרכשו והם טובים לאין שיעור
מהקבוצתיים.
מי יחזיר למבוטחים את הפרמיות ששילמו
(מדובר במיליוני שקלים)? וכאשר יבוטלו
הקבוצתיים, יידרשו המבוטחים לשלם
פרמיות גבוהות בהרבה מהמשולמות היום,
כיון שהפרמיות שייגבו בעד החזרה
לפרטיות יהיו גבוהות ביותר.
כל פתרון יחייב פעילות משותפת.
למרות הנזק שנוצר ניתן למצוא פתרונות
ראויים לבעיה ולסיים את הסאגה העגומה.
בכוחו של מהלך משולב ואמיץ של כלל
הגורמים להביא לפתרון הבעיה. כפי
שאמרנו בעבר, יש לקחת בחשבון שכל
פתרון יחייב הקצאת כספים ופעילות
משותפת של המדינה, קופות החולים
וחברות הביטוח.
אנו מאמינים כי מדובר בבעיה חברתית
לאומית שחומרתה אינה נופלת ממשברים
כדוגמת המניות הבנקאיות, קריסה קרנות
הפנסיה או חובות הקיבוצים והמושבים.
על כן, הגיע הזמן להפסיק לחפש אשמים
ולהתחיל לתור אחר פתרונות.
אבי רייטן clu,
*
הכותב
הוא מומחה ומרצה להגנה סיעודית.
.
חזרה
לראש העמוד