השינויים בתחום הטיפול הסיעודי בישראל
עליהם הכריזו שרי האוצר והבריאות יחד עם
יו"ר ההסתדרות הם צעד חשוב ומבורך שישפר
את מצבם של קשישים סיעודיים רבים ובעיקר
אלה מהם המצויים ברמות התפקוד הנמוכות
ביותר.
מדובר בתכנית ראויה, אולם אין בה שינוי
מבני אמיתי של אופן ותפיסת המדינה את
אחריותה למתן שירותי סיעוד ובודאי שלא
מדובר בביטוח סיעוד ממלכתי. משכך, אין
בתכנית בשורה מספקת למרבית תושבי המדינה
או מענה לצרכים העתידיים והבעיה הסיעודית
עוד רחוקה מפתרון.
עד כמה שיש בתכנית מרכיבים חיוביים רבים
ושיפור משמעותי עבור רבים, היא בעיקר
מהווה שיפור של איכות והיקף השירותים
הקיימים. גם אם יקשרו לראשה כתרים ויאדירו
אותה בכותרות, ביטוח סיעודי ממלכתי היא
לא, וחבל.
דווקא על רקע הציפיות הגבוהות שנוצרו,
קיימת תחושה מעט חמוצה כשניתן לחשוב שאחת
המטרות אותן באה התכנית ואופן הצגתה לשרת,
היא להוציא את המעורבים בה מהמלכוד אליו
נקלעו.
העיסוק הנרחב בנושא הסיעוד, משבר הביטוחים
הקבוצתיים והיוזמות שעלו ליישום ביטוח
סיעוד ממלכתי, יצרו ציפיה ואפשרות לגיבוש
תכנית רחבה ומרחיקת לכת יותר שתפתור את
הבעיה הסיעודית ההולכת ומחריפה. מתוך
המודעות הגוברת לבעיה והבנת היקפה כיום
ובעתיד והצורך בהתמודדות מול האיום
הסיעודי, קיימת בציבור נכונות גם להעלאת
מס הבריאות. כל אלה יצרו הזדמנות נדירה
להחלת ביטוח סיעוד ממלכתי אוניברסאלי
וליישום פתרון עמוק ורחב יותר לבעיה מתוך
הסתכלות ארוכת טווח. מבחינה זו, ההזדמנות
הוחמצה, ובגדול.
מבחינות רבות, אומצה התכנית עליה הכריז
שר הבריאות כבר לפני כשש שנים והוא יוצא
כמנצח הגדול. שר האוצר ויו"ר ההסתדרות
שהיו בעין הסערה, מנסים להיחלץ מהאחריות
והלחצים שהוטלו עליהם בעקבות אחריותם לכשל
רב השנים בתחום ומצליחים לסיים את משבר
ביטוחי הסיעוד המתמשך באופן שאולי אף
מאפשר להם לזכות בקרדיט ציבורי ולהמשיך
בניסיונותיהם להיתפס כאבירי המדיניות
החברתית,לכאורה.
במסגרת התכנית יורחבו היקפי הזכאים ושעות
הטיפול המסופקות במסגרת חוק הסיעוד של
הביטוח הלאומי ובתוך כך גם הסיוע הכספי
למעסיקי מטפלים צמודים. יש לזכור כי חוק
הסיעוד הינו חוק סוציאלי, הנותן מענה
בעיקר לבני השכבות החלשות. רק כרבע מ-
170,000 מקבלי גמלת הסיעוד, מוכרים כזכאים
על פי רמת התלות הגבוהה. אלה מהם שלצד
הרמה התפקודית הנמוכה, נמצאים כזכאים גם
על פי מבחן ההכנסה, מקבלים כיום סיוע
מירבי בהיקף של 22 שעות שבועיות (בעת
העסקת מטפל ישראלי). כעת תורחב זכאותם ל
-30 שעות שבועיות, שהן שוות ערך לגמלה
כספית של כ -5,000 ₪ (גידול של כ- 1,500
שקלים). עבור אלה, המהווים כאמור מיעוט
קטן מקרב הקשישים, עשוי הסיוע המשופר
בתוספת הכיסוי הניתן במסגרת ביטוח הסיעוד
לחברי קופות החולים להעניק רובד ראשוני
ראוי ומספק לצורך. אלא, שסביר שדווקא רבים
מבני העשירונים הנמוכים נמנים על כ- 4
מיליון איש שאינם מחזיקים בביטוח הסיעוד
של קופת החולים, ומסתפקים רק במענה הניתן
במסגרת חוק הסיעוד.
שאר הסיעודיים ייהנו גם הם מגידול בהיקף
הגמלה, אולם באופן מצומצם יותר שעדיין
אינו נותן מענה מספק לצורך הטיפולי
והכספי. גם מבחני ההכנסה, כאמור, ימשיכו
להותיר רבים מבני מעמד הביניים ללא סיוע.
גם קשישים במצב תפקודי גבוה יותר שלא היו
זכאים עד כה לגמלה כלל, ייהנו מסיוע בהיקף
קטן של כ- 1,000 שקלים בחודש.
ביטול מבחני ההכנסה לילדים וחיובם במימון
האשפוז, מהווה גם הוא כמובן בשורה גדולה
וצעד חשוב ומתחייב, אולם גם במקרה זה,
מדובר בהטבה ממנה ייהנו בעיקר בני המעמד
הסוציו אקונומי הנמוך ולא צפוי שינוי או
הרחבה של היקף הזכאים לסיוע במימון
האשפוז.
נושא חשוב נוסף בו מבטיחה התכנית לטפל הוא
הביורוקרטיה המאפיינת את הטיפול הסיעודי.
הכוונה היא לרכז את הטיפול בידי מתאם
טיפול, לאחד טפסים, הגדרות ומבחני תפקוד,
לשפר את התיאום והרצף הטיפולי, להרחיב את
השירותים הניתנים בקהילה ולעודד טיפול
ביתי. הסרת חסמים והקלת התהליכים
הבירוקרטיים הן הכרח, אולם נדמה שהדרך
להשגת יעדים אלה עדיין ארוכה ותידרש עבודה
רבה עד לגיבוש הפרטים והבטחת מערכת
ידידותית יותר שמאפשרת לנזקקים למצות את
זכויותיהם בקלות וביעילות.
במידה רבה, זהו גם ניצחונה של הממונה על
רשות שוק ההון, דורית סלינגר שהתעקשה,
ובצדק, שלא לאפשר הארכה נוספת של הביטוחים
הקבוצתיים. התכנית החדשה היא במידה רבה
המסמר האחרון בארון הקבורה של ביטוחים אלה
שיגיעו לסיומם בעוד כחודש וחצי, מבלי
שניתן למיליון הנפלטים מהם פתרון חדש או
ייחודי, מעבר לאלה שכבר הוצעו להם.
האפשרות שניתנה לבני 60 ומעלה להצטרף
לביטוחי הסיעוד של קופות החולים ללא חיתום
כבר קיימת על פי הנחיית הרשות מזה זמן רב,
והכללתה במסגרת התכנית החדשה, כאילו מדובר
בבשורה חדשה, היא בגדר ניסיון לייצר תחושה
שנעשה עבורם משהו. אין ולא היה מקום
להמשיך ולתעדף את מרבית אלה שבמשך שנים
זכו ליהנות מביטוח זול על פני אחרים, אולם
בהחלט היה ראוי ליצור עבורם פתרונות טובים
יותר, ובעיקר עבור עשרות אלפי המבוגרים
שבהם שכעת ימצאו עצמם מול שוקת שבורה
וכשהם נדרשים לשלם פרמיות גבוהות ובלתי
אפשריות בעת המעבר לביטוח פרטי.
מספר הסיעודיים צפוי להכפיל את עצמו בשני
העשורים הקרובים. הטיפול הסיעודי היקר
שעלותו מגיעה עד לכדי הוצאה של מאות אלפי
שקלים ויותר, מהווה מעמסה בלתי אפשרית
עבור משפחות רבות. מדובר באיום העומד
לפתחה כל משפחה בישראל ובבעיה חברתית
כלכלית לאומית שעל המדינה להיערך אליה
מתוך הסתכלות רחבה וארוכת טווח. לא ניתן
יהיה להימנע מגיבוש תכנית אמיתית שתשנה את
תפיסתה של המדינה לאופן בו היא מטפלת
באוכלוסיה מוחלשת זו, וראוי היה לעשות זאת
מוקדם ככל שניתן. יש לקוות שמקבלי ההחלטות
מבינים שלא ניתן להסתפק בתכנית הנוכחית
וכי היא מהווה צעד ראשון וחשוב בדרך
להסדרת התחום כולו ויצירת רובד של ביטוח
סיעוד ממלכתי אוניברסאלי. עד אז ימשיכו
להיות ביטוחי הסיעוד הפרטיים הכרח.
*הכותב
הינו מומחה בביטוחי סיעוד ובריאות, מנכ"ל
"אופק
זהב"- מרכז ידע, יעוץ ושירותים לבריאות
והגנה סיעודית
חזרה
לראש העמוד
