התייחסות לטיוטות הפיקוח בנוגע לביטוחי הסיעוד הקבוצתיים- בשורה ותפנית אמיתית או העברת האחריות למגרשן של חברות הביטוח?

 מאת: גבי נקבלי בלעדי לאתר

 

ביום 24/12/2016 פרסמה רשות שוק ההון  טיוטות המציגות הצעות חדשות לפתרון סאגת ביטוחי הסיעוד הקבוצתיים הנמשכת למעלה מחמש שנים. מעבר להצעות עצמן, מדובר בשינוי כיוון וקביעת עקרונות חשיבה חדשים. בראש ובראשונה, הבשורות הטובות הן, בעצם החיפוש המחודש אחר פתרונות נוספים וההבנה של אנשי הרשות שלא ניתן להסתפק באלה שהוצעו עד כה, ויש לברך על כך, כמו גם על הפתיחות שקיימת בחלק ממרכיבי ההצעות.   כפי שההנחיה על איסור קיומם של ביטוחי סיעוד קבוצתיים במתכונתם הקיימת היתה נכונה, כך גם הניסיון הנוכחי למצוא פתרונות הינו ראוי והכרחי, גם אם הוא מגיע באיחור של כמה שנים.   ככלל, לצד אפשרות הארכת הביטוחים הקיימים בשנה נוספת ועד ל- 31.12.17, מוצעים שני מסלולי פתרון - האחד ביטוח סיעוד קבוצתי ארוך טווח (במאפיינים דומים לביטוחי הפרט) והשני  ביטוח סיעודי לבני 60-67.   לאור החשש הקיים בחברות הביטוח מהסיכון הגדול וארוך הטווח הכרוך בביטוח הסיעודי, יהיה מעניין לראות אם החברות תהיינה מוכנות לקחת זאת על עצמן, ואם כן באילו תנאים.  בהחלט ייתכן ואלה לא תיעננה בחיוב לאתגר. במקרה זה ובהיעדר גוף מבטח, ימצאו עצמם הארגונים והמבוטחים ללא מענה.   מעבר לעובדה שקיימות שאלות רבות בנוגע לסיכויי מימושן של ההצעות, אין בהן בכדי לתת מענה לחלק גדול מהמבוטחים, ובעיקר המבוגרים שבהם, וצפוי שגם אם יתממש, מחירי הביטוח הקבוצתי המוצע יהיה גבוה מהמחירים אליהם הורגלו המבוטחים לשלם בביטוחים הקבוצתיים הקיימים.   ביטוחי סיעוד קבוצתיים ארוכי טווח   ההצעה באה להתמודד עם הכשל העיקרי של הביטוחים הקבוצתיים במתכונתם הקיימת והוא תקופת הביטוח קצרת הטווח והאפשרות שלא לחדש את הביטוח, דבר המעמיד מבוטחים במצב בו הם נדרשים לשלם סכומים גבוהים בעת המעבר לפוליסת פרט, ומשכך עלולים למצוא עצמם ללא כיסוי ביטוחי בעיקר בגילאים מבוגרים.     כעת מוצע לאפשר ביטוח קבוצתי בעל מאפיינים דומים לאלה של ביטוחי הפרט, כך שיכלול הבטחה לקיומו לכל החיים, יהיה בפרמיה קבועה או מוגדלת וייצברו בו ערכי סילוק.   בסיס המודל הוא שלארגונים תינתן האפשרות לנצל את כוח המיקוח שלהם להשגת הנחות ותנאים מועדפים, כאשר צפוי שלאור מאפייניו, מחירי הבסיס של הביטוח יהיו קרובים יותר לאלה של ביטוחי הפרט מאשר לאלה שהיו נהוגים עד כה בביטוחים הקבוצתיים, והיוו את יתרונם הגדול.   בנוסף, מוצע שבעת מימוש זכות ההמשכיות (בשל סיום ההסכם או עזיבת מבוטח את בעל הפוליסה, למשל) יוכל המבוטח לעבור לפוליסה פרטית בפרמיה שלא תהיה גבוהה יותר מזו אותה שילם במסגרת הקולקטיב.   יש הגיון צרכני ומקצועי בביצוע פעולות שעשויות להוזיל את עלויות הביטוח עבור חלק מהמבוטחים, וזאת בזכות האפשרות הניתנת לארגונים לנצל את כוח הקנייה והמיקוח שלהם מול חברות הביטוח ולהשיג עבור חבריהן הנחות והטבות.   סביר שהמודל יתאים יותר לקבוצות צעירות ופחות, אם בכלל, עבור קבוצות מבוגרות וארגוני גמלאים.   ייתכן וחברות הביטוח תהיינה מוכנות לגלות גמישות אל מול קבוצות צעירות יותר, אולם קשה לראות אותן נרתמות להציע ביטוחי סיעוד קבוצתיים מסוג זה בהטבות משמעותיות לקבוצות מבוגרות.   ביטוח סיעודי למבוגרים המודל מציע למי שגילו 60-67 (או עד למועד פרישתו, המוקדם מביניהם) להצטרף לביטוח לכל החיים ללא צורך בהצהרת בריאות וחיתום.   המודל מתייחס לא רק לנפלטי ביטוחים קבוצתיים אלא לכל אדם בגילאים האמורים. ניתן יהיה לשלם את עלות הביטוח בסכום חד פעמי, המוערך בעשרות אלפי שקלים, עם הרכישה  ומתוך קופת גמל או מקור חיצוני אחר שיש למבוטח ושניתנת בו הטבת מס. לשם יישום המודל, יבוצע מכרז לבחירת גורם מבטח או ליישמו באמצעות ביטוח סיעודי הדדי, בו הסיכון הביטוחי מוטל על המבוטחים עצמם.   למרות שאין התייחסות לכך, ניתן להניח שהמודל מכוון להיקפי כיסוי של כ- 3,000-5,000 ₪ לתקופה מרבית של 5 שנים.   חשוב לציין כי אין בהצעות החדשות משום פתרון לאותם עשרות אלפי המבוגרים, נפלטי הביטוחים הקבוצתיים. אותם אלה הנמצאים בבעיה המידית והגדולה ביותר ושנדרשים לשלם סכומי עתק במעבר לפוליסות פרט.   למעשה, האחריות וההתמודדות מול הארגונים ומאות אלפי המבוטחים עוברות כעת למגרשן של חברות הביטוח, שתידרשנה להחליט על אופן התנהלותן ותיאלצנה להתמודד עם ציפיות של ארגונים וקבוצות לאפשר להם פתרונות.   מעבר לשאלות רבות נוספות שקיימות לגבי ההצעות, השאלות הגדולות ביותר לגבי סיכויי מימושן נובעות מהגישה בה תנקוטנה של חברות הביטוח.   על רקע החשש הגובר של החברות מהסיכון הביטוחי הגדול הכרוך בביטוח הסיעודי, אנו עדים מזה זמן לשינויים בתחום.   מרבית החברות שינו את תנאי פוליסות הפרט והקשיחו את תנאי ההצטרפות (צמצום הנחות והטבות), המחירים נמצאים במגמת עליה וצפויים להמשיך לעלות והסכמים קבוצתיים רבים לא הוארכו.   צעד נוסף המעיד על חששן של החברות מהתחום, בא לידי ביטוי בהודעתה של חברת הראל, על שהיא מפסיקה לשווק פוליסות סיעוד פרט בהן תקופת הפיצוי היא לכל החיים ול- 100 חודשים.   בתוך המציאות הזו, נדרשות כעת החברות להחליט כיצד לנהוג. מחד, קיים פיתוי בצירוף מבוטחים רבים וקבלת פרמיות, אל מול הסיכון להפסדים והצורך לעמוד מול לחצים של ארגונים גדולים.   מסקרן יהיה לראות האם חברות הביטוח תהיינה מוכנות  להציע הנחות והטבות משמעותיות לקבוצות עבור ביטוח קבוצתי ארוך טווח, ואם כן, מה יהיה היקפן, כיצד הן תתמודדנה עם הצורך  להתחייב לפרמיה זהה בפוליסת הפרט בעת מעבר בהמשכיות  מפוליסה קבוצתית ומה תהיה המשמעות לגבי המחירים הצפויים בביטוחים הקבוצתיים, כמו גם באילו תנאים, אם בכלל, הן  תהיינה מוכנות לקבל מבוטחים מבוגרים (בגילאי 60-67) ללא הצהרת בריאות (מצב בו צפויה להיווצר אנטי סלקציה ביטוחית שמגדילה את הסיכון עוד יותר).   חשוב להיות מודעים לכך שמדובר בטיוטות ומסמכים לדיון שאין להם כל תוקף בשלב זה. יש להיזהר מתפיסה מוטעית של ארגונים וצרכנים וממצב בו עלולים מבוטחים להבין שניתן להם פתרון בדמות ביטוח סיעוד קבוצתי בדומה לזה  אותו הכירו, ובשל כך למהר ולבטל פוליסות פרטיות עדיפות, אותן לא יוכלו לרכוש שוב בעתיד באותם התנאים.   גבי נקבלי,   *הכותב הינו מומחה בביטוחי סיעוד ובריאות, מנכ"ל אופק ניהול גילאות אישי, משמש כיועץ לשכת סוכני ביטוח לביטוחי סיעוד ובעבר סמנכ"ל כלל בריאות           חזרה לראש העמוד